במשך כחודשיים עבדה קבוצת סטודנטים, במסגרת הקורס "אמנות, ניידות ואקטיביזם״ בבצלאל, במטרה לייצר התייחסות אמנותית במרחב פסטיבל סינדרום ירושלים. האתגר שהפרויקט הציב בפני הסטודנטים הוא כיצד להגיב באמצעות אמנות במרחב האורבני הנתון שנקבע על ידי המארגנים, לנושאים המרכזיים של הפסטיבל בכללותו, הקושר עצמו ליום ירושלים הרשמי המקפל בתוכו משמעויות פוליטיות, טריטוריאליות, חברתיות ודתיות הקשורות אליו.

הסטודנטים ערכו סיור מודרך במכון יד בן צבי, סיירו יחד עם המתכנן של המינהל הקהילתי באזור, נפגשו עם העובד הקהילתי העירוני, ועם פעילים חברתיים ממגזרים שונים בשכונה. הם נחשפו לנקודות מבט שונות על המרחב השכונתי והחלו לגבש פרויקטים שונים המתייחסים למרחב האורבני, ולקהילת התושבים. הטרוגניות הסטודנטים שחלקם ישראלים יהודים וערבים וחלקם אזרחים זרים (במסגרת חילופי סטודנטים), כולם בעלי רקע סוציולוגי ופוליטי מגוון, זימנה נקודות התייחסות שונות מול המציאות שהשתקפה בעיניי כל סטודנט.

 

בתוך זמן קצר היה על הסטודנטים לתכנן ולהפיק מיצבים, מיצגים ועבודות, שיתייחסו למקום הספציפי וליום ירושלים, שהפך בעצמו כפי שהגדירו יפה המארגנים לסינדרום. הם בחרו לשתף ביצירה בני נוער מהשכונה ואת תלמידי הגימנסיה הסמוכה. הם יצרו עבודות בנות קיימא, שישארו במקום לטובת תושבי השכונה ותלמידי הגמנסיה. הם נענו למשאלת ליבם של תושבי השכונה, שהחומה הנוגסת במרחב הציבורי תוסר, ויצרו עבודות המזמינות את קהל המבקרים באירוע, התושבים והגורמים השונים- לחשוב מחדש על המרחב הציבורי הפתוח. הסטודנטים אף יזמו פרויקט שיאפשר הצגת אמנות וסחר חליפין בין אמני השכונה וסטודנטים מבצלאל ובין מבקרי הפסטיבל. הפרוייקטים בכללותם שואפים לייצר אפשרות למציאות ירושלמית אחרת, פלורליסטית וחברתית יותר לכלל אזרחיה ומבקריה.